Tamar Almog | Oz Almog
עוז אלמוג
נולד בחיפה ב-1960. בוגר ביה"ס הריאלי שעל הכרמל (שבו הכיר את אשתו לעתיד תמר). בשירות הסדיר שרת כקצין מודיעין ולימים (במסגרת המילואים) נמנה עם מייסדי ענף התנהגות אוכלוסיה בפיקוד העורף.
את התואר הראשון (בפילוסופיה וסוציולוגיה) והשני (סוציולוגיה) קיבל באוניברסיטת תל-אביב ואת השלישי (סוציולוגיה) באוניברסיטת חיפה ב-1995.
הקריירה האקדמית שלו החלה במכללה האקדמית של עמק יזרעאל (נמנה על מקימי החוג לסוציולוגיה) וב-2002 עבר לחוג ללימודי ישראל באוניברסיטת חיפה, שבו קיבל את הפרופסורה (ב-2003) ובו הוא חוקר ומלמד עד עצם היום הזה.
תמר אלמוג
נולדה בחיפה ב-1961. בוגרת ביה"ס הריאלי שעל הכרמל, שבו הוקפצה כיתה ובו הכירה את בעלה לעתיד עוז.
את התואר הראשון (בחקלאות) קיבלה באוניברסיטה העברית ואת התואר השני (ביולוגיה) ושלישי (הוראת הטכנולוגיה והמדעים) בטכניון ב-1992.
הקריירה האקדמית שלה החלה באוניברסיטת חיפה ב-1994 שבה היא מלמדת עד עצם היום הזה (במסלול המורים המקצועיים).
ד"ר אלמוג מתמחה בהוראה אלטרנטיבית, מערכות חינוך ותרבות צעירה. היא נמנתה על צוות המומחים הראשון שסייע בשילוב מחשבים במערכת החינוך הממלכתית.
פרופ' אלמוג הוא סוציולוג והיסטוריון של החברה הישראלית. הוא מתמחה במחקרי מאקרו - בדגש על זהויות, תרבויות, סגנונות חיים, פולקלור ודורות. פרסם מאמרים וספרים רבים שעוררו הד ציבורי נרחב. מקצתם זכו בפרסים והיו לרבי מכר.
עוז הוא מדען אכפתי ומעורב, ונחשב לפרשן ומרצה בולט בתחומו. בעבר פרסם טור דעה ב-Ynet והיום מחזיק בדף פופולרי בפייסבוק שבו הוא מגיב על אירועי השעה (פוסטים רבים שפרסם הפכו לויראלים והודהדו בכלי התקשורת השונים).
הוא היה, בין השאר, חבר מערכת הוצאת הספרים של מוסד יד בן צבי בירושלים, עמית מחקר בכיר במוסד נאמן למדיניות ציבורית בטכניון (2007-2017), יו"ר ועדת המקצוע להוראת הסוציולוגיה במשרד החינוך (2010-2016), מרצה במכללה לבטחון לאומי (2015-2016).
אלמוג מתראיין בקביעות בכלי התקשורת בארץ ובעולם על תופעות שונות בחברה הישראלית והרצה במאות כנסים וימי עיון העוסקים בנושאים אלה. הוא מכהן גם כיועץ למוזיאונים ומכוני מחקר, לכלי תקשורת ולמוסדות ציבוריים ופרטיים שונים.
ב-2008, במלאת 60 שנה למדינת ישראל, יזם בשיתוף-פעולה עם רעייתו, ד"ר תמר אלמוג, את האתר המדעי-פופולארי "אנשים ישראל - המדריך לחברה הישראלית" שסקר לפרטי פרטים (בטקסט ותצלומים) את כל מִגזרי החברה בישראל ופקדו אותו אלפי גולשים בשבוע. האתר פעל בתמיכת אונסק"ו ובחסות מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית (בטכניון). ב-2008 נבחר האתר על ידי אתר Ynet לאחד מעשרת אתרי השנה. האתר נסגר ב-2018 בשל מתקפת האקרים.
עוז ותמר יזמו והקימו ב-2012 את "גלרית הרוח הישראלית", שמתמחה בתערוכות דיגיטליות המתמקדות באתנוגרפיה ישראלית.
על ה"אני מאמין" המקצועי שלו הוא אומר: "אני אוהב אדם וחברה, סקרן למין האנושי ומאמין כי נפלה בחלקי הזכות להתפרנס מהמקצוע היפה בעולם, שהוא גם תחביב. שאיפתי היתה תמיד לחשוף את קוראַי ושומעַי למציאות חברתית שנעלמה מעיניהם ואוזניהם. היופי במדע החברה הוא בכך, שהוא מפענח את המובן מאליו לכאורה. החברה הישראלית, שהיא המוּשׂא העיקרי של מחקרַי, היא כעין 'לוּנה פּארק' לחוקרי חברה, כי "אין בה רגע דל,/ או סקנדל או פסטיבל".
ב-2002 הקימה את היחידה להוראה נתמכת מחשב באוניברסיטת חיפה וניהלה אותה עד 2006.
תמר כיהנה כעמיתת מחקר בכירה במוסד נאמן למדיניות ציבורית בטכניון (2007-2017), ויו"ר שותף של קתדרת אונסק"ו ללימוד רב תרבותיות באוניברסיטת חיפה (2010-2017).
ב-2008, במלאת 60 שנה למדינת ישראל, יזמה בשיתוף-פעולה עם בעלה, פרופ' עוז אלמוג, את האתר המדעי-פופולארי "אנשים ישראל - המדריך לחברה הישראלית" שסקר לפרטי פרטים (בטקסט ותצלומים) את כל מִגזרי החברה בישראל ופקדו אותו אלפי גולשים בשבוע. האתר פעל בתמיכת אונסק"ו ובחסות מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית (בטכניון). ב-2008 נבחר האתר על ידי אתר Ynet לאחד מעשרת אתרי השנה. האתר נסגר ב-2018 בשל מתקפת האקרים.
תמר ועוז יזמו והקימו ב-2012 את "גלרית הרוח הישראלית", שמתמחה בתערוכות דיגיטליות המתמקדות באתנוגרפיה ישראלית. תמר כיהנה כאוצרת הראשית של הגלריה.
על ה"אני מאמין" המקצועי שלה היא אומרת: "אני מאמינה שאפשר וצריך ללמד בצורה בהירה ומעניינת כל נושא, מורכב ומסובך ככל שיהיה. חידושים מכל סוג תמיד הקסימו אותי, בעיקר כאלה שמפשטים את החיים, מייעלים פתרון בעיות, ומגרים את הסקרנות והיצירתיות. מעולם לא חשתי רתיעה מטכנולוגיות חדשות וזה היה אך טבעי עבורי לאמץ ולהשתלב באופן מיידי במהפכת המחשבים בתחום ההשכלה, שאליו תמיד נמשכתי. עבדתי במחשב אישי ובתוכנות מתקדמות בתחום הכתיבה וההדרכה, כשעוד שהיו בחיתוליהן ונדירות בשימוש. חשתי שאני יכולה ולמעשה מחויבת לסייע להטמעתן. לכן גם העדפתי את מסלול ההתמחות בהוראה על פני המסלול המחקרי.
מהפכת המחשבים והאינטרנט פתחה את ההוראה לאפשרויות חדשות ומלהיבות והידקה את הקשר בין תמונה, צליל וטקסט. באופן כללי אני מאמינה שסביבה אסתטית תורמת מאד לפונקציונליות של תהליך הלמידה ושכל מחנך ומורה חייב לשכלל את המיומנויות האישיות שלו/ה גם בהבט הזה.
חורה לי מאד שמערכת החינוך קורסת, בעיקר בשל שמרנות וקיבעון. לצערי עיקר האשמה נופל על האקדמיה, שמרוב להיטות לפרסם מאמרים מדעיים (שאיש לא קורא) התנתקה מהשטח ולא הובילה לשינוי המיוחל."